א

עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בַּמַּאֲמָר 'וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע' וְכוּ' (סִימָן סז) - שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת מְלֻבָּשִׁין בְּהַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חָי. וְלִפְעָמִים הַנֶּפֶשׁ נִתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד וַאֲזַי הַנֶּפֶשׁ עֲיֵפָה, וְזֶהוּ עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה כט, יג): "בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רָחַק". כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כה, א): "אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לִבִּי אֲכַוֵּן'. וַאֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַיִם קָרִים, וּמַיִם קָרִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, וְהֵם בָּאִין עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד אֶל זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, כִּי הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד גּוֹרֵם שִׁכְחָה אֶל הַזָּקֵן, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה כט, יד): "וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: