נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַכָּבוֹד, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ עֲיֵפָה כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת וְאוֹבֶדֶת וְנִתְרַחֲקָה מִן אִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד - כְּמוֹ כֵן נִפְגָּם וְנֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת רְחוֹקִים מִמֶּנָּה, כִּי 'אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם'. וְעַל־כֵּן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הִתְחִילָה בִּתְחִלָּה עַל־יְדֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה - שֶׁהָלַךְ שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֲבֵדַת אָבִיו. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־א ט, כ): "וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת כוּ' אַל תָּשֵׂם אֶל לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצְאוּ וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', כִּי זֶה בָּזֶה תָּלוּי, כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּשְׁאֵלָתָם, וְאָמְרוּ (שָׁם ח, ה): תְּנָה לָנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, נִמְצָא, שֶׁהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מט, ו): "וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר. אֲבָל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵשָׂו עֲמָלֵק, הוּא בִּבְחִינַת (עוֹבַדְיָה א, ב): "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד", וְהֵם אָמְרוּ (שְׁמוּאֵל־א ח, ו): תְּנָה לָנוּ מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם, וְהִרְחִיקוּ עַצְמָן מִן הַכָּבוֹד וּפָגְמוּ בִּכְבוֹד הַזָּקֵן, דְּהַיְנוּ שְׁמוּאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (פָּסוּק א): "וַיְהִי כִּי זָקֵן שְׁמוּאֵל", כִּי הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִזָּהֵר בִּכְבוֹדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְכַנִּרְאֶה שָׁם בַּפְּסוּקִים, שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה מְאֹד, שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בִּכְבוֹד שְׁמוּאֵל, עַל־כֵּן נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר מֵאֵת ה' שֶׁהָיָה אֲבֵדָה אֵצֶל מְקוֹם הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ בְּבֵית קִישׁ אֲבִי שָׁאוּל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּמְצָא הָאֲבֵדָה, אָז נִתְתַּקֵּן הַמַּלְכוּת, בִּבְחִינַת (שְׁמוּאֵל־א' ט, כ): וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת וְכוּ', וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל הֲלוֹא לְךָ וּלְכֹל בֵּית אָבִיךָ, כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הִזְהִירוֹ (שָׁם י, ח): שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ. כִּי בָּזֶה הָיָה תָּלוּי מַלְכוּתוֹ - לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד שְׁמוּאֵל, כַּנַּ"ל, כְּדֵי לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁלֹּא נִזְהָר בָּזֶה - נִתְבַּטֵּל מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יג, יד): וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם וְכוּ', כִּי בָּזֶה הָיָה תָּלוּי תִּקּוּן הַמַּלְכוּת בִּכְבוֹד שְׁמוּאֵל, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ תֵּכֶף פָּרָשַׁת עֲמָלֵק, וְצִוָּהוּ לְהַכְרִית עֲמָלֵק, כִּי אֲזַי צָרִיךְ לַחֲגֹר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַחֲזָרַת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הוּא מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (טו, א): וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה': פַּעַם אַחַת נִסְכַּלְתָּ, עַתָּה שְׁמַע וְכוּ'. זֶה שַׁיָּךְ לָזֶה, כִּי מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק בָּא עַל־יְדֵי פְּגָם הַנַּ"ל שֶׁפָּגַם בִּכְבוֹד הַזָּקֵן כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר עַתָּה לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁלֹּא נִזְהַר גַּם בָּזֶה - נִפְסְקָה מַלְכוּתוֹ לְגַמְרֵי, כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא כב:), שֶׁשָּׁאוּל נֶעֱנַשׁ עַל שֶׁלֹּא הִקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־א שָׁם י, כז): וַיִּבְזֻהוּ וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה צָרִיךְ לְהַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ, כִּי תִּקּוּן הַמַּלְכוּת עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שָׁם טו, יז): הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה, וְהָיִיתָ צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּכְבוֹדְךָ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל שֶׁלֹּא הִקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה גָּרַם מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כַּנַּ"ל, וְהָיָה צָרִיךְ לִזָּהֵר עַתָּה מְאֹד לְהַכְנִיעוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם גַּם בָּזֶה - נִקְרַע מַלְכוּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַפְּגָמִים הָיוּ שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה, וְעַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהַר בָּהֶם - נִפְסְקָה מַלְכוּתוֹ, וְעַל־כֵּן קָרַע לְבוּשׁוֹ, לְהוֹרוֹת, שֶׁכָּל עִקַּר הַפְּגָם הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בָּבָא קַמָּא צא.): 'רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵי מְכַבְּדוּתָא' (רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לִבְגָדָיו - מְכַבְּדִים אוֹתוֹ). וְעַל־יְדֵי־זֶה גָּרְמוּ שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל (טז, ו־ז): אַךְ נֶגֶד ה' מְשִׁיחוֹ, וֶהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגָם בְּדַעַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, בְּחִינַת 'זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ' - לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ: