וּבִשְׁבִיל זֶה מֵתוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי הָעֹמֶר עַל שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה (יְבָמוֹת סב:). כִּי הֵם פָּגְמוּ בְּהַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ צַדִּיקִים, אַךְ הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם הָיָה שֶׁהָלְכוּ בְּתֹקֶף מִדַּת הַדִּין, וְהִסְתַּכֵּל כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ עַל הָרַע שֶׁלּוֹ, וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂנְאָה. וּמֵחֲמַת זֶה מֵתוּ בִּימֵי הָעֹמֶר דַּיְקָא, שֶׁאָז עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל - שֶׁצְּרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כְּלִי לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת עַל יָדוֹ גַּם כֵּן.
כִּי בֶּאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת צְרִיכִין כֵּלִים רַבִּים, כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה קִבּוּץ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה - שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחַד לִדְרֹשׁ אֶת ה' וּלְבַקְּשׁוֹ. כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לד). וְזֹאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד הִיא בְּחִינַת צִנּוֹר וּכְלִי - שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ עַל יָדוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. וְעַל־כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם כְּשֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יַחַד, וְזֶה בְּחִינַת (תַּעֲנִית ז.): 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'. וְזֶה בְּחִינַת (אָבוֹת א, א): 'וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה'.
וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחְדוּת, בְּחִינַת אַהֲבַת הַחֲבֵרִים, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל־יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט, ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד' וְכוּ'. וְעִקַּר הָאַהֲבָה עַל־יְדֵי הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הָרַע שֶׁבַּחֲבֵרוֹ, רַק מִשְׁתַּדְּלִין בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא בּוֹ טוֹב. אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָעָתוֹ רַבָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בּוֹ שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת עַל כָּל פָּנִים, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה - עַל־כֵּן מֵתוּ בִּימֵי הָעֹמֶר דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי הָיָה הַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן אָמַר (זֹהַר נָשֹׂא קכח.): 'אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא', הַיְנוּ כַּנַּ"ל: