טז

וּבִשְׁבִיל זֶה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת "וַתְּדַבֵּר אַהֲרֹן וּמִרְיָם בְּמֹשֶׁה" (בַּמִּדְבָּר יב, א). כִּי הֵם דִּבְּרוּ "עַל אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח", שֶׁהִיא בַּת יִתְרוֹ, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מֹשֶׁה פָּגַם בְּהַכָּבוֹד עַל־יְדֵי־זֶה, וּבָזֶה פָּגְמוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, שֶׁהוּא כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כְּבוֹד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יב, ח): "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: 'עֶבֶד מֶלֶךְ - מֶלֶךְ'. וְעַל־כֵּן נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְרַגְּלִים לָזֶה, כִּי 'הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (יג, ב), כִּי הֵם גַּם הֵם פָּגְמוּ בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כַּנַּ"ל: