וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר, שֶׁהֵם עִקַּר הָרוּחַ חַיִּים שֶׁבָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, ז): "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָנִים לא, ס, סה). וְעִקַּר קִיּוּם חִיּוּת הָאָדָם בְּגוּפוֹ הוּא עַל־יְדֵי יִחוּד קוֹל וְדִבּוּר, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים, כַּמּוּבָא, כִּי קוֹל וְדִבּוּר הֵם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ וְגוּף, כִּי הַקּוֹל מְחַיֶּה וּמַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ הַנֶּפֶשׁ אֶת הַגּוּף. וְעִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם פֵּרוּד בֵּין הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר. וְהָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ לְיַחֵד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֵּם נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ. אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן - אִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיק לְבָרֵר הַקּוֹל בְּחַיָּיו, וְצָרִיךְ שֶׁיִּגָּמֵר הַבֵּרוּר מִדּוֹר לְדוֹר, כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן מֻכְרָח כָּל אָדָם לָמוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם הַבֵּרוּר, וַעֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְיַחֵד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד עַד זְמַן "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח" (יְשַׁעְיָה כה, ח).
וְעַל־כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַנִּיחַ הַיְרֻשָּׁה לְבָנָיו אַחֲרָיו, כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַחֲפָצִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, שֶׁעִקַּר חִיּוּתָהּ עַל־יְדֵי יִחוּד קוֹל וְדִבּוּר כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ לְבָנָיו אַחֲרָיו - שֶׁהֵם יַשְׁלִימוּ הַבֵּרוּר שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד, כַּיָּדוּעַ. כִּי הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּפִי מַה שֶּׁעָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּכְפִי מַה שֶּׁעָסַק בַּעֲשִׁירוּתוֹ בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי עַל־פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם רַמָּאוּת וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְלִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וְכוּ', כְּמוֹ כֵן זָכָה לְבָרֵר עֲשִׁירוּתוֹ, דְּהַיְנוּ לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וּכְמוֹ כֵן זָכָה לְיַחֵד יִחוּדִים, דְּהַיְנוּ יִחוּד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק וְאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵר עוֹד - צָרִיךְ לְהַנִּיחַ עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו לְבָנָיו שֶׁהֵם יַשְׁלִימוּ לְבָרֵר וּלְיַחֵד כְּפִי מַה שֶּׁיִּתְנַהֲגוּ בְּהָעֲשִׁירוּת בְּכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה הִיא שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ חַיָּה שֶׁנִּסְתַּלְּקִין מִן הַגּוּף, וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּת נִמְשָׁךְ מֵהִסְתַּלְּקוּת הַקּוֹל מֵהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ לְגַבֵּי הַגּוּף כַּנַּ"ל: