תּוֹרָה כד תִּנְיָנָא

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, כֻּלָּם בָּאִים מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וּצְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת. וְעַל־פִּי רֹב עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, זֶה רַק לְיַחֵד לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִים לָבוֹא לְמָרָה שְׁחוֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִים לִכְשֹׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר: