ה

צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה אֶת הָרָשָׁע בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" (תְּהִלִּים לז, י), הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל־יְדֵי־זֶה: "וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ" (שָׁם). הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינֶנּוּ עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי נִתְעַלָּה בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת. וְכֵן הָאָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת. [אָמַר הַמַּעֲתִיק עַיֵּן בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הִלְכוֹת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין הֲלָכָה ו', שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה עַל־יְדֵי זֶה, בִּבְחִינַת: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" (שְׁמוֹת ג, ז), וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (תַּנְחוּמָא שְׁמוֹת כ): רוֹאֶה אֲנִי שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא, אַף־עַל־פִּי־כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, הַיְנוּ כַּנַ"ל, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶן. וְאֵינִי מִסְתַּכֵּל עַל הָרָע שֶׁבָּהֶן, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה. וְעִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ טוֹב, לֹא הָיָה יוֹדֵע מִתְּחִלָּה עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה מִתְּחִלָּה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁלַח יָדְךָ וְאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" וְכוּ' וְהָיָה לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁגַּם בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ יְכוֹלִין לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְהַפֵּךְ מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה וְכַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם. וּבְ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר ה"ה מְבָאֵר שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַגְּאֻלָּה בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, יִהְיֶה גַּם כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת עַיֵּן שָׁם. כִּי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִמְצָא זְכוּת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְעַלּוּ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן]: