תְּפִלָּה לְתוֹרָה קעה

(*כט) בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהַזְכִּיר עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת אֶת כָּל הַחֲסָדִים וְנִפְלָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת, וְעַל כּוּלָם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וְנִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בָּזֶה כָּל כַּךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עַצְמוֹ נִזְכֶּה לְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל אֲשֶׁר מָרַדְנוּ נֶגְדֶּךָ כָּל כַּךְ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים, וְאַתָּה גְּמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וַאֲנַחְנוּ גְּמַלְנוּךָ הָרָעוֹת. וְנִזְכֶּה לְהִתְחָרֵט וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ עַל זֶה כָּל כַּךְ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֶצְלֵנוּ בְּכִיָּה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת רוֹב הַשִּׂמְחָה וְגֹדֶל הַחֲרָטָה וְהַגַּעְגּוּעִים אֲשֶׁר יִהְיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֵנוּ, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ אֲשֶׁר זֶה עִיקָּר שְׁלֵמוּת הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת רוֹב הַשִּׂמְחָה בְּשִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יָד זֶה נִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִמְתָּק הַבְּכִיָּה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְהָעַצְבוּת וְהַדִּינִים שׁוּם אֲחִיזָה בַּבְּכִיָּה שֶׁלָּנוּ, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה מִתּוֹךְ הַשִּׂמְחָה יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּבִּינָה שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַבְּכִיָּה וְהַשִּׂמְחָה, וְיִתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: