ו

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל צַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלוֹקוֹת כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ יוּכַל לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן. כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־יְדֵי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ ח"א צ"ג.), וְהָעִקָּר הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ בְּיוֹתֵר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְכָל הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק זֶה יוּכְלוּ לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם, וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹךְ תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן חַס וְשָׁלוֹם {כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ שֶׁחוֹלֵק עָלָיו הוּא פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדּוֹ. וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפִּילוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן}: