ז

וְתַאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קֹהֶלֶת ז, כו), שֶׁהִיא טְחוֹל דָּא לִילִית אִמָּא דְּעֵרֶב רַב שְׂחוֹק הַכְּסִיל. כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָעֲשִׁירִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, וְאֵינָם נוֹתְנִים צְדָקָה כָּרָאוּי לָהֶם לְפִי עָשְׁרָם, וּמְשֻׁקָּעִים בְּחֶמְדַּת וְטִרְדַּת הַזְּמַן, כָּל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת שְׂחוֹק הַכְּסִיל, שֶׁהַמָּמוֹן מְשַׂחֵק עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִין עִם תִּינוֹק בְּמַטְבְּעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ הוֹרֶגֶת אוֹתָם הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ. וְכַמְבֹאָר בְּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן ג' בְּי"א תִּקּוּנִים אַחֲרוֹנִים): "שְׂחוֹק הַכְּסִיל" מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ', וְאִיהִי אַסְכְּרָה לְרַבְיֵי דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא, חַיְּכִית בְּהוֹן בְּעִיתְרָא בְּהַאי עָלְמָא, וּלְבָתַר קְטִילַת לוֹן, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאִי רַבְיֵי, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתַּזְּבָא מִנֵּהּ, אֲבָל לֵב מֵבִין אִשְׁתַּזֵּב מִנֵּהּ דְּתַמָּן צַדִּיק. וְרָזָא דְּמִלָּה "טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ" (קֹהֶלֶת שָׁם). כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לְחָכְמָה וָדַעַת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִזֶּה. כִּי אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים צְרִיכִים חָכְמָה וְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל טִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁלֹּא יִבָּלֶה וִיכַלֶּה חַס וְשָׁלוֹם יְמֵי חַיֵּיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה. כִּי רֹב הָעוֹלָם נִלְכְּדוּ בָּזֶה (וְעַיֵּן בָּזֶה גְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא קס"ה רֻבָּן בְּגֶזֶל פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמּוֹרִין לָהֶם הֶתֵּר בְּעִסְקֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן וְנִכְשָׁלִים בְּגֶזֶל), וְסוֹבְלִין מְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה, וְאוֹבְדִין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי דַּע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא מְרִירוּת בְּלֹא שִׁעוּר, בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ וַיְּחִי רמ"א:), וְעִקַּר הַמְּרִירוּת הוּא דַּאֲגַת וְטִרְדַּת וְתַאֲוַת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאִלְמָלֵא כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, שֶׁהֵם נִקְרָאִים בְּרִית מֶלַח עוֹלָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם כְּלָל מֵעֹצֶם הַמְּרִירוּת הַנַּ"ל, שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, כֵּן מַמְתִּיק מֵעַצְמוֹ מְרִירוּת הַנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁרָחוֹק מִצַּדִּיקִים, וּבְעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מִתִּקּוּן הַבְּרִית כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא חוֹלֵק חָס וְשָׁלוֹם וּמִתְנַגֵּד גַּם כֵּן עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַאֲנָשָׁיו, עָלָיו מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהוּא טִרְדַּת וּדְאָגוֹת הַמָּמוֹן עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ בָּזֶה, אוּלַי תּוּכַל לִבְרֹחַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְהַצִּיל עַצְמְךָ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הָאֵלֶּה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁבָּא עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ אֵלֶיךָ, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, וְתִזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא: