יד

וְהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִלָּה בָּאָה מֵהַכְּשֵׁרִים וְאֵיזוֹ תְּפִלָּה מֵהָאֲחֵרִים כְּדֵי לְהוֹכִיחָם. עַל־יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ אִם תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה כְּהֹגֶן אוֹ לָאו. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת, יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְיֵשׁ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְחוֹלְקִים (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּ"שֻּׁלְחָן־עָרוּךְ" אֹרַח חַיִּים סִימָן א), 'שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים'. וּכְפִי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כֵּן זוֹכֶה לַתּוֹרָה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, וּלְהִפּוּךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, מְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא. וּכְפִי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבֵּל כְּפִי הָעַזּוּת, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה, כִּי גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצְּרִיכִין לְהָעֵז פָּנָיו כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עִמּוֹ, כִּי אִם יִרְצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְפִי מַעֲשָׂיו, וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִפְתֹּחַ פֶּה לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל. עַל־כֵּן כְּפִי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתוֹרַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ, מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ: