יד

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה כַּנַּ"ל, אֲזַי זוֹכֶה לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. כִּי צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר, בִּבְחִינַת: "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ" (רוּת ג, ז), שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ב רי"ח.) כִּי הַמָּזוֹן נִתְבָּרֵךְ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִים וּמְאִירִים אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר: