טו

מִי שֶׁהוּא חָכָם לְבַד יָכוֹל לְהָבִין בְּחָכְמָתוֹ וְלֵידַע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). אֲבָל שֶׁיַּרְגִּישׁ וְיִתְעַנֵּג רַק מֵהַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּבְחִינַת וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ כַּנַּ"ל, לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיוּ כָּל תַּעֲנוּגָיו רַק מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר, זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי וּלְהַשְׁלִים אֶת הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁהֵבִיא הִתְנוֹצְצוּת חָדָשׁ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִבְחִינַת: "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (תְּהִלִּים כ, ג) שֶׁתִּהְיֶה סְעֻדָּתוֹ דְּהַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכָל הַתַּעֲנוּגִים מִצִּיּוּן וְסִימָן הָאוֹתִיּוֹת הַמְצֻיָּנִים וּמְסֻמָּנִים בְּכָל דָּבָר: