יא

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם. יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי" (תְּהִלִּים לח, ד). וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְלָבוֹא לְיִרְאָה הוּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת וְתוֹרָה: