טז

וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, שֶׁכְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ. וְזֶה בְּחִינַת: "שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ" (שׁוֹפְטִים טז, יט), וְהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ"ל, בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁעוֹבְרִין בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בַּשְּׂעָרוֹת נִפְגָּם הָרְאִיָּה שֶׁהִיא שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא (בְּהַקְדָּמַת תִּקּוּנִים י"ב), וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, מְתַקְּנִין פְּגַם הַשֶּׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁהֵם הַשְּׂעָרוֹת בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל: