ד

יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי־אָדָם, בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרָם עִם בְּנֵי־אָדָם וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד, וְהָאָדָם נִלְכָּד בָּזֶה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִתַּאֲווֹת הֶבֶל יֹפִי הַנָּשִׁים, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, בְּחִינַת: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שָׁם לא, ל), וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" (שָׁם ו, כו), וְזֶה בְּחִינַת: "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט" (שָׁם יג, יא), שֶׁעַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְיִרְאָה הוּא הַהִפּוּךְ מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (שָׁם לא, ל), נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה, נִצּוֹלִין מִתַּאֲווֹת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לַעֲנִיּוּת, וְזוֹכִין עַל יָדָהּ לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל: