ז

וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי הַמְּגֻלְגָּל בּוֹ, בַּמְדַבֵּר, הַיְנוּ בְּדִבּוּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁחִיטָה בְּכַוָּנָה. וְצָרִיךְ הַשּׁוֹחֵט לְכַוֵּן בָּהּ כָּרָאוּי לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאָה הַנֶּפֶשׁ וְעוֹלָה בְּהַשְׁכִּינָהּ בִּבְחִינַת מַיִן נוּקְבִין, וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה מִזְדַּוֶּגֶת עַל־יְדֵי הַמַּיִן נוּקְבִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְעַל־יְדֵי הַזִּוּוּג הִיא מְקַבֶּלֶת פַּרְנָסָה לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הֶחָלִיף מַאֲכֶלֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" (בְּרֵאשִׁית כב, י), עַל־שֵׁם הַשּׁוֹחֵט הֶהָגוּן שֶׁמַּאֲכִיל לְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה חוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל, וְאֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, אֲזַי כְּשֶׁעוֹמֵד עִם הֶחָלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת, וְיֵשׁ צַעַר לְנֶפֶשׁ הַחַי וְצוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר, כִּי הֶחָלִיף שֶׁלּוֹ הוּא חֶרֶב הַמִּדְבָּר וְאֵינוֹ חֶרֶב לַה' (יְשַׁעְיָה לד, ו), בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת דִּבּוּר, כִּי אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְּגֻלְגָּל, אַדְּרַבָּא הוּא מוֹרִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ מִמַּעֲלָתָהּ שֶׁבִּבְחִינַת חַי גַּם כֵּן, וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט, הַזֶּה אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ, וְאֵין לְהַשְּׁכִינָה מַיִן נוּקְבִין לְהַמְשִׁיךְ טֶרֶף לְבֵיתָהּ {וְזֶה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ (יְשַׁעְיָה סו)}. וְעַל־יְדֵי־זֶה "בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר" (אֵיכָה ה, ט), שֶׁבִּיגִיעָה וְטִרְחָה גְּדוֹלָה צְרִיכִים חַס וְשָׁלוֹם לְהַמְשִׁיךְ מְעַט הַפַּרְנָסָה, מִפְּנֵי הֶחָלִיף שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָא חֶרֶב הַמִּדְבָּר (שֶׁמָּסַר אֶת הַנֶּפֶשׁ לַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם שׁוֹלְטִים בַּמִּדְבָּר כַּיָּדוּעַ):