תּוֹרָה נז - שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא

הַכְּלָל וְהָעִקָּר הוּא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדָרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם: {כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּחַיִּים, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶם, אֵין לְךָ הִסְתַּלְּקוּת חֲכָמִים גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין שֶׁאֵין מִסְתַּלְקִים כְּלָל, כִּי זְכוּתָם וְתוֹרָתָם וְצִדְקָתָם, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם}.

כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת: "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (מִשְׁלֵי ד, כב), וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵיהֶם וְאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת ק"י): 'דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ דְּלֵית לֵהּ אַסְוָתָא'. {וְאָמְרוּ שָׁם קי"ט, כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ}. {יוּבָן עַל־פִּי מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אַחֲרֵי לָמָּה נִסְמְכָה מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא לְפָרָשַׁת יוֹם־הַכִּפּוּרִים כוּ', וְדוּן מִינֵה וּמִינָה מַה יוֹם־הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר רַק לַמַּאֲמִינִים בּוֹ, כֵּן הַצַּדִּיק אִם אֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ אֵינוֹ מְכַפֵּר עָלָיו, וְהוּא בַּעֲווֹנוֹ מֵת. וְהַדְּרָשׁ וְהַפְּשָׁט עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד}:

כְּשֶׁנּוֹפְלִין מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפֹּל שַׁעַר דְּסִטְרָא־אַחֲרָא וְיָבוֹא מָשִׁיחַ וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה:

עַל־יְדֵי כַּעַס נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל שֶׁהוּא עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם, וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו. כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת, וְצֶלֶם אֱלֹקִים סָר מֵעַל פָּנָיו, וּפָנָיו נוֹפְלִים בִּבְחִינַת: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ, (בְּרֵאשִׁית ד, ו) וְאֵינוֹ לוֹ פְּנֵי אָדָם, וַאֲזַי יוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, [עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי נִדָּה הוּבָא בִּ"פְרִי מְגָדִים" יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן י"ג בְּשָׁ"ךְ סָעִיף קָטָן י"ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֻּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו שֶׁל בְּהֵמָה עוֹמֵד וְקוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹמְרִים לוֹ בָּא לְשׁוֹחַטְךָ כוּ'] וְעַל־יְדֵי זֶה שׁוֹלְטִים בּוֹ הַשּׂוֹנְאִים וְצָרָיו מְצֵרִים לוֹ, כִּי נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה וְאֵינָם יְרֵאִים מִמֶּנּוּ:

תִּקּוּן לַכַּעַס הוּא תַּעֲנִית, כִּי עַל־יְדֵי תַּעֲנִית מַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית. עַל־כֵּן בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּאָדָם בְּיוֹתֵר, וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס לְקַלְקֵל אֶת הַתַּעֲנִית חַס וְשָׁלוֹם. וְלָכֵן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה, לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֵשׁ שֶׁל הַכַּעַס בְּיוֹם הַתַּעֲנִית, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא לְהַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס. וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הוּא מְתַקֵּן אֶת פָּנָיו וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְאָז הַכֹּל יְרֵאִים מִמֶּנּוּ וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו:

הַזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ לַאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי הוּא פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְכָל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל בִּזְכוּת עֹנֶג שַׁבָּת:

אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה קְדֻשָּׁה וֶאֱלֹהוּת גָּמוּר בְּלֹא תַּעֲרוֹבוֹת סִיגִים כְּלָל, וְאֵין חֵלֶק לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵאֲכִילַת שַׁבָּת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס, וְכָל שֻׁלְטָנֵי רֻגְזִין כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ, וְאָז כֹּלָּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם:

לְבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים דַּי צוֹם אוֹ אֲכִילַת שַׁבָּת לְבַד, אֲבָל לְרֹב הַשָּׁלוֹם צְרִיכִין גַּם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לִתֵּן צְדָקָה בְּיוֹם הַתַּעֲנִית, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא' (בְּרָכוֹת ו). וְכֵן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים עַל שַׁבָּת, אוֹ לְהַזְמִין עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה גַּם לְשָׁלוֹם רָב, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי אָדָם אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר זֶה, עִם זֶה בִּבְחִינַת: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם" (בְּרֵאשִׁית לז, ד), אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת עִם הַצְּדָקָה זוֹכִין לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, הַיְנוּ שֶׁהַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, בִּבְחִינַת: "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם" (תְּהִלִּים קכב, ח), כִּי הַפֶּה נִשְׁלָם בְּאוֹר גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲכִילַת שַׁבָּת. {הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּרָא עַל־פָּסוּק: "וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם, כָּל שָׁלוֹם שֶׁאֵין עִמּוֹ תּוֹכָחָה אֵינוֹ שָׁלוֹם"}: