א

הַכְּלָל וְהָעִקָּר הוּא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדָרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם: {כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּחַיִּים, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶם, אֵין לְךָ הִסְתַּלְּקוּת חֲכָמִים גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין שֶׁאֵין מִסְתַּלְקִים כְּלָל, כִּי זְכוּתָם וְתוֹרָתָם וְצִדְקָתָם, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם}.