ב

כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת: "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (מִשְׁלֵי ד, כב), וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵיהֶם וְאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת ק"י): 'דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ דְּלֵית לֵהּ אַסְוָתָא'. {וְאָמְרוּ שָׁם קי"ט, כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ}. {יוּבָן עַל־פִּי מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אַחֲרֵי לָמָּה נִסְמְכָה מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא לְפָרָשַׁת יוֹם־הַכִּפּוּרִים כוּ', וְדוּן מִינֵה וּמִינָה מַה יוֹם־הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר רַק לַמַּאֲמִינִים בּוֹ, כֵּן הַצַּדִּיק אִם אֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ אֵינוֹ מְכַפֵּר עָלָיו, וְהוּא בַּעֲווֹנוֹ מֵת. וְהַדְּרָשׁ וְהַפְּשָׁט עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד}: