ו

וְתִקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין גַּם בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת בְּעֵת שֶׁצַּר לוֹ, וּבְכָל מִינֵי חֲשֵׁכוֹת וְצָרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְלָן הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר אָז לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֲגִיגָה י"ב ע"ב) עַל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמַן שְׁלִיטַת קֵץ כָּל בָּשָׂר הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְנִתְגָּרְשִׁים הֵם וְכָל בַּעֲלֵי הַדִּין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן הַדִּבּוּר וּמַעֲלֶה לְשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: