ה

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת בְּחִינַת חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁמִּשָּׁם מֵהַגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ" (תְּהִלִּים קמה, יא). וְהַתְחָלַת עֲלִיַּת הַדִּבּוּר הוּא מֵרֹאשׁוֹ, הַיְנוּ מֵהַמֻּבְחַר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִבּוּר שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סַנְהֶדְרִין צ"ו): הָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת" (תְּהִלִּים קיט, קס), הַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ וּבְכֹחַ וּגְבוּרָה. כִּי עַל־יְדֵי שְׁלִיטַת הָרוּחַ סְעָרָה אֵין בִּיכֹלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁלֹּא יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּל, וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל: