ב

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט" (בְּרֵאשִׁית מב, ו), וְהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם עֲנָפָיו הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ כָּרָאוּי, וּבְרִית מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד, אֲשֶׁר הֲוָיָה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת מְלֹא פּוּם, לְהוֹרוֹת כִּי פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא מָלֵא מֵאֱלֹקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְדִבּוּרָיו בְּוַדַּאי הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם. וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דְּבָרִים א, יא), הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין דַּי בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כִּי הַדִּבּוּר הוּא כְּלִי הַשֶּׁפַע, וְאִם הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּדִבּוּר פֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע: