ו

גַּם עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ. כִּי עִקַּר מְנִיעוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְלִבּוֹ חָלוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. רַק מֵחֲמַת שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זֹאת בְּלֵב שָׁלֵם, בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל־כָּךְ, וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ הֵיטֵב בִּתְפִלָּתוֹ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶה: "אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב" (תְּהִלִּים קיט, ז), 'לֵבָב' דַּיְקָא, בִּשְׁנֵי יְצָרִין, אֵימָתַי "בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" כַּנַּ"ל: