כא

עִקַּר הַשְׁאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח הוּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן הַקָּדוֹשׁ, כִּי הַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבְּרִים מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כְּנֶגֶד אֵלוּ הַבָּאִים לְקַבֵּל אֶת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמַּכְנִיס בָּהֶם שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה רְצוֹנָם וְכִסּוּפָם וְגַעְגּוּעָם וְחֶשְׁקָם חָזָק תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַזְּקָם וּמְקַיְּימָם לְבַל יִפְּלוּ לְעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז מֵאִיר רַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל. שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַשְׁאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לָנֶצַח כַּנַּ"ל (הלכות פדיון בכור ה אות טז).
כב. בְּגָלוּתֵנוּ הֶאָרֹךְ שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס־וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן אֵין לָנוּ עַתָּה שׁוּם חִיּוּת כִּי אִם הַתִּקְוָה וְהַתּוֹחֶלֶת וְהָרָצוֹן הֶחָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן. בִּבְחִינַת מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה כְּבָר לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁפָּעֲלָה הַרְבֵּה וּבִטְּלָה אוֹתָנוּ מִכַּמָּה קְדֻשּׁוֹת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל־יְדֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעֹל הַגָּלוּת וְכוּ'. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִילָה כְּלוּם כִּי עֲדַיִן הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּנוּ חֲזָקִים וְתַקִּיפִים מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּמֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה חָזָק מְאֹד אָז בְּוַדַּאי לֹא יוֹעִילוּ, עִם כָּל הַהַסָּתוֹת וְהַפִּתּוּיִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת, כִּי כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ מֵחֲמַת תֹּקֶף הָרָצוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת חַלָּה שׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל תּוֹרַת חַלָּה. כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת חַלָּה נִתְתַקֶּנֶת הָאֲכִילָה שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל עַל יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת חַלָּה מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְקִוּוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְגַעְגּוּעִים וְרַק זֶה נִשְׁאָר לָנוּ בְּגָלוּתֵינוּ הֶאָרֹךְ. וְעַל־כֵּן חַלָּה אֵין לָהּ שִׁעוּר מִדְּאוֹרַיְיתָא. כִּי הֶאָרַת הָרָצוֹן הוּא בִּבְחִינַת אֵין שִׁעוּר. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד וְלִכְבּשׁ כָּל הַמִּלְחֲמוֹת מִצְוָה שֶׁצְּרִיכִין לִלְחֹם בְּזֶה הָעוֹלָם עִם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים מְאֹד מִכָּל צַד וְרוֹצִים לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם גַּם מֵהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד וְלִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן וְלִהְיוֹת אִישׁ חַיִל וּלְהִתְגַּבֵּר עַלשׂכָּל פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה, כִּי זֶה נִשְׁאַר קַיָּם לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כִּי הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוּכַל לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף עַל פִּי כֵן רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם אות כו כז ל לב. ועיין הלכות חלה הלכה ד אות ד ה מבואר גם כן ענין חלה באופן זה רק בשינוי קצת).