מג

גם כפי הנודע בספרי אמת שנשמת משיח הוא בסוד השכינה, יש לבאר שזה מה שמבאר בסדור יעב"ץ בפתרון חלומות, שהרואה אדם שנמצא בשמו נון, ויש אומרים דוקא שתי נונין, כאלו ראה פני השכינה. וזה הפתרון מתיחס בקבלתו מיוסף הצדיק בעצמו (כנרשם בו לסימן השני אותיות י"ה שהם ראשי תבות יוסף הצדיק כמבאר שם בהקדמת הפתרון). גם שמעתי מאבי ז"ל שזה מה שיצא מפי יעקב אבינו בתרעמתו על השבטים (אשר הם הם היו כלליות צדיקי הדור שבאלה הימים) והתרעומות היתה על מכירת יוסף (כמובן ממה שקנטר אחר כך שמעון ולוי שהיו העקריים בזה) ואמר להם "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". כי גם אז בהתגלות יוסף (הוסף והולך נחל נובע ומתחדש וכו') כלכם תריבו עליו, כי גם אז אף על פי שרק שמעון ולוי אמרו איש אל אחיו "לכו ונהרגהו". אבל מהחלטת הכתוב בלשון סתם הכולל את כלם, וגם מדברי יהודה שלא אמר (בעצתו על המכירה) רק "וידינו אל תהי בו" (כי בעבודתו בבית הפראים הערבים ממילא קרוב הדבר בתבערת חרון אפם על איזה משגה, שיכו אותו עד שתצא נפשו. רק שעל כל פנים ידיהם בעצמם אל ישפכו את דמו) ובאמת האמתי היתה מעלת יוסף נעלה ונשגב על כלם, כי רק הוא נחשב בין השבעה רועים, ועוד בשין הארבע ראשים המורים על הפודים והגואלים של ישראל. כי על ידי משה ואהרן ועצמות יוסף (כנ"ל) יצאנו ממצרים. וגם עתה מזה הגלות בצאתנו על ידי בן דוד, נמצא הכרח גדול בעצמותו כנ"ל.