[ט]

כי גם מה שנתנמנם המלך וישן עד שהיה קשה להקיצו, עין שם, יש לבאר שזה ענין מה שמבאר מצרופי דברי האר"י ז"ל ודברי רבנו ז"ל (בסימן נ"ד שבלקוטי א') שבראש השנה מתגבר כח המדמה שבשנה, לבלע ולהעלים את הזכרון בספר הנ"ל. ושכל התקון והברור הוא על ידי יוסף שהוא בן פ'ו'ר'ת ו'פ'ו'ת'ר חלום ה'פ'ר'ו'ת (שבראש השנה כנודע), שבהתגברות המדמה (שנזכר בלקוטי א' סימן נ"ד הנ"ל) הסומך בכל עת לבלע את הטוב, ולא יודע כי באו אל קרבנה. והתקון הוא על ידי יוסף, כי אף על פי שגם הוא נבלע תחלה בבית האסורים, וגם עליו סובב הכתוב "רבים קמים עלי" (כמובן מהמזמור שרמז בו רבנו ז"ל את המעשה הזאת) רבים וגדולים בתורה וכו' שבטי י"ה בעצמם. והוא בבאו זכה לברר גם חלום פרעה שבליל ראש השנה, עד שיצא מבית האסורים, ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו, כי על ידו לבד יהיה עקר התקון. ובפרט בראש השנה, "מי יעלה בהר ה' וכו' נקי כפים ובר לבב" בל"ב שנים (כמובן מזה בדברי מוהרנ"ת ז"ל).