גַּם "יִרְאַת ה'" הַמּוּבָא שָׁם עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת בְּמִנְיַן "נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה" עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת, כִּי הוּא הוּא אוֹצַר הַיִּרְאָה (647)[79] וְעַל כֵּן גַּם יִרְאָה בְּמִלּוּאוֹ "יוּד, רֵישׁ, אָלֶף, הֵא" בְּמִסְפַּר "נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה" עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת (647).
וְלָכֵן "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" – הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר.
[79] כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּסִפּוּר מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו בְּאוֹת נ"ד). (וְנִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה דְּאִיתָא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה) אָמַר רַב נַחְמָן לְתַנָּא לָא תִיתְנֵי יִרְאַת חֵטְא דְּאִיכָּא אֲנָא, וְכַמּוּבָא לְעֵיל בְּמַהֲדוּרָה ב' אוֹת וָאו עַיֵּן שָׁם.