כז

מעשה שהיה בשבועות או בחנכה, שאמר רבנו זצוק"ל בעת שהיה יושב על השלחן עם אנשי שלומנו, ווער האט דאס אין זיך אזא עזות צו האבען ביי מיין טיש א הרהור רחמנא לצלן. ואמר, איך מיין ניט טשערינער, ניט ברסלבר, ניט טעפליקר. [מי יש לו בעצמו עזות כזו בשלחן שלי שיהיה לו הרהור, ואמר אני לא מתכון לבני טשהערין, לא מברסלב ולא מטעפליק]. וטיראוויצער לא הזכיר. והבינו מי הוא אותו האיש. כי היה שם אחד מטיראוויצע שלא היה לו שלום בית כשתי שנים. ותכף קם רבנו זצוק"ל מן השלחן ונכנס לחדרו. והאיש הנ"ל עמד על הפתח ובכה הרבה מאד. וגם אנשי שלומנו בקשו מרבנו זצוק"ל בעדו, והאיש הבטיח שיעשה תכף שלום עם בני ביתו: