עא

ר' יודיל מדאשיב היה לו ברית מילה בערב שבת קדש, ותכף ומיד אחר הברכת המזון הלך לביתו וספר לאדמו"ר ז"ל. וגער בו אדמו"ר ז"ל על זה שהלך תכף ומיד לביתו. ואמר הלא יכולים לעת ערב גם כן לילך למקוה, ואם הייתם עוד שם, אפשר הייתם מאירים להם איזה דבור או הייתם מעוררים אחד מהם לתן צדקה, והיה טובה להם ולכם. ושמעתי ממחתני י"מ מטשעהרין שספר אשר במעדוודווקע היה אצל אברך אחד שאשתו היתה מקשה לילד עד למאד, וראה אשר כבר עבר מעת לעת ויותר, ועדין לא ילדה. וליל שבת קדש הלך להרב רבי יודיל ז"ל ובא בעת שאמר שלום עליכם. וכשגמר שאל אותו רבי יודיל מה אתה רוצה, השיב שאשתו מקשה לילד. ולקח הר' יודיל הפושקעלי של הטוביקע [קופסת הטבק] ואמר לו פתח הפושקע ולא היה יכול, ואמר לו, אתה שלום מזלניק [שלומיאל], תן לי הפושקעלי. ואמר לך לביתך ובדרך יתנו לך מזל טוב, וכן היה בדרך אמרו לו מזל טוב שאשתו כבר ילדה, עד כאן מהכתב יד: