[א]

מְשָׁלִים מֵרַבִּי אַבְרָהָם זַ"ל לְעִנְיַן שְׁטוּת הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהַתַּכְלִית

אִישׁ אֶחָד שֶׁנֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטוֹ, וּכְבָר נִמְסַר לְהוֹצִיא לְפֹעַל, וְהָאָדָם נִמְסַר לְהַמּוֹצִיאִים לְפֹעַל, וַיֵּשְׁבוּ אוֹתוֹ בַּעֲגָלָה עִם סוּסִים עִם הַתַּלְיָן הַמּוֹצִיא לְפֹעַל אֶת הַמִּשְׁפָּט. וְהָאָדָם הַנֶּחֱרָץ לַמִּשְׁפָּט יוֹדֵעַ כִּי אֵין כְּבָר שׁוּם מָנוֹס וּמִפְלָט לְהִנָּצֵל מֵהַמִּשְׁפָּט וְרוֹאֶה אֵיךְ הָעֲגָלָה עִם הַסּוּסִים הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְקָרוֹב לִמְקוֹם הַתְּלִיָּה וְאֵינָם עוֹמְדִים כְּהֶרֶף עַיִן וַאֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד אֵינָם עוֹמְדִים, וְכָל פְּסִיעָה הוּא מִתְקָרֵב לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה. וְרַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵע כַּמָּה זְמַן יִשְׁהֶה הַנְּסִיעָה לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה אִם שָׁנָה אוֹ יוֹם אוֹ שָׁעָה וְכוּ' וְרַק רוֹאֶה שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב בְּוַדַּאי אִם הָיָה רוֹאֶה אֵיזֶה קָאמֶעדְיָא [מִשְׂחַק שֶׁל צְחוֹק] בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׂים לִבּוֹ לָזֶה. כֵּן הוּא אֵצֶל כָּל אָדָם שֶׁכָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף מֻכְרָח לָמוּת, וְהַשְּׁנֵי סוּסִים הֵם הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה הָרָצִים וְשָׁטִים וּפוֹרְחִים וְאֵינָם עוֹמְדִים כְּהֶרֶף עַיִן, וְרַק הַנֶּחָמָה שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרוֹב יוֹמוֹ, אוֹ עוֹד יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר לִחְיוֹת. וְעַל כָּל פָּנִים הוֹלֵךְ וְקָרוֹב, עַל כֵּן בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ בְּמֹחוֹ לְהָכִין צֵדָה לַדֶּרֶךְ וְלֹא יְבַלְבְּלוֹ בְּקָאמֶדְיֶעס וְהַשְּׁטוּתִים שֶׁל הַתַּאֲוָה מִלִּשְׁכֹּחַ מִלְּהָכִין אֶת עַצְמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ.