[י]

פַּעַם אַחַת בָּא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ (הוּא ר' טֶעבְיֶע קְרֵיימֶר מִטִירָוִויצֶע) לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל כִּי בְּוַדַּאי טוֹב לְאָדָם לִהְיוֹת עָנִי חַס וְשָׁלוֹם מִלָּמוּת חַס וְשָׁלוֹם (כִּי כְּשֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מֵהָאָדָם בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מֵהַמָּעוֹת וְכוּ'). כִּי הָאָדָם כְּשֶׁהוּא חַי יָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתֵּן לוֹ כָּל טוּב וְכוּ' וְהָאִישׁ הַנַּ"ל הִסְכִּים עִם רַבֵּנוּ זַ"ל. וְרַבֵּנוּ זַ"ל סִיֵּם אָז אֲפִלּוּ נַחְמָן נָתָן הָיָה מְרֻצֶּה לִהְיוֹת עָנִי וְלֹא לִהְיוֹת מֻנָּח תַּחַת צְרוֹר עָפָר. וְנָסַע הָאִישׁ הַנַּ"ל לְבֵיתוֹ וּבַדֶּרֶךְ שָׁמַע שֶׁנִּשְׂרַף בֵּיתוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְהַנְּפָשׁוֹת הִצִּילוּ. וְגַם שָׁמַע שֶׁנַּחְמָן נָתָן נָסַע בַּדֶּרֶךְ מִפֶּטֶערְבּוּרְג עִם שַׂק מָלֵא זְהוּבִים, וּפִתְאֹם נַעֲשָׂה לוֹ לֹא טוֹב וְלֹא הִסְפִּיק לִסַּע לָעִיר עַד שֶׁנִּגְוַע בַּדֶּרֶךְ וְנִקְבַּר רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי הָיָה מַסְרִיחַ מְאֹד וְכוּ'. וְאָז רָאָה הָאִישׁ הַנַּ"ל הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל.