[ט]

מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה אֶחָד פִּתְאֹם בַּלַּיְלָה וּבָאוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁל הַחוֹלֶה לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְהִתְחִיל רַבֵּנוּ זַ"ל לִדְחוֹת אוֹתָם קְצָת, וְהֵם הִתְחִילוּ לְהִתְעַקֵּשׁ עִם רַבֵּנוּ זַ"ל. אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל הָבִיאוּ לִי שְׁנֵי מֵאוֹת רוּבָּל כֶּסֶף וּבָהֶם יִהְיֶה כָּל מִינֵי מָעוֹת. וְהִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר מָעוֹת וּמִסְּתָמָא הָיָה קָשֶׁה לִמְצֹא בַּלַּיְלָה. וְהָלַךְ זְמַן רַב עַד שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים הַמָּעוֹת, אַךְ מָצְאוּ הַמַּטְבֵּעוֹת. וּמַטְבֵּעַ אֶחָד שֶׁל חֲמִשָּׁה רוּבָּל חִפְּשׂוּ עַד שֶׁהַחוֹלֶה מֵת רַחֲ"ל, וְנַעֲשָׂה יוֹם. וְאָז מָצְאוּ הַמִּסְפָּר חָמֵשׁ רוּבָּל כֶּסֶף בְּכִיסוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה.