וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר, שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבֹּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת: מַשְׁמָעוּת טוֹב, דְּהַיְנוּ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ, דְּהַיְנוּ וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
אֲבָל דַּע, שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת, וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת, זֶה כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמֹאלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): מִשְּׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לִבְחִינַת שְׂמֹאלָהּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זוֹ בְּחִינַת שְׂמֹאלָהּ יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לָעוֹלָם, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִשְּׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ. וְעַל זֶה צָרִיךְ הַלַּמְדָן לֵידַע קֹדֶם לִמּוּדוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן־עֵדֶן צַיֵּת לְקָלֵהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ח): הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ (וכמובא בזוהר לך לך, דף צב.).
וְזֶה: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ – הַיְנוּ כְּשֶׁהַלַּמְדָן יוֹדֵעַ שֵׁמַע יַעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב בֶּן אֲחוֹתוֹ, בְּחִינַת כַּשְׁרוּת, שֶׁלָּמַד וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה בְּכַשְׁרוּת לִשְׁמָהּ, וְיַעֲקֹב, הַיְנוּ הַתַּנָּא, צַיֵּת לְקָלֵהּ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ – וּמְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק לוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ מִתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא בְּרוּחוֹ, זֶה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ – שֶׁמֵּבִיא אֶת רוּחַ הַתַּנָּא לְתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד עַכְשָׁו, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה.
וַיְסַפֵּר לְלָבָן – לְשׁוֹן סַפִּיר וָאוֹר, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מֵאִיר לְהַלַּמְדָן וּמְבָאֵר לוֹ אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו, שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מוֹדִיעַ לְהַלַּמְדָן, שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנָּא לַבְּחִינָה הַזֹּאת, שֶׁיִּסְבֹּל תּוֹרָתוֹ מַשְׁמָעוּת עַרְמִימִיּוּת, אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו שֶׁנָּטַל מָמוֹנוֹ, כְּדֵי: בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד – כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת. כְּשֶׁיֵדַע הַלַּמְדָן כָּל זֶה, יֹאמַר לָבָן: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה – דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְקַשֵּׁר הַלַּמְדָן עִם הַתַּנָּא בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל.
וַיֵּשֵׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים – וְיִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר עִם רוּחַ הַתַּנָּא אֵיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינַת (תהלים קג): תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי אֵינוֹ רוֹאֶה כָּל אֵלֶּה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֵׁמַע בֶּן אֲחוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אָחִי אַתָּה – שֶׁלָּבָן חוֹשֵׁב וְאוֹמֵר, שֶׁגַּם הַתַּנָּא לֹא אָמַר תּוֹרָתוֹ אֶלָּא בְּעַרְמִימִיּוּת, וְאֵין בָּהּ שׁוּם צַד כַּשְׁרוּת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא אָחִיו בְּרַמָּאוּת, שֶׁכֻּלּוֹ רַמָּאוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְדוֹבֵר עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז: