קמח

מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם־כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם־כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (תנחומא ד’ א שה”ש רבה סדר א ירושלמי שבת פ”א וע”ש בפני משה): מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא, עָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה עַל רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’, רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’. נִמְצָא, שֶׁעֲקֵב הָעֲנָוָה הִיא יִרְאָה, וְכֵן רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא גַּם־כֵּן יִרְאָה. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף כַּנַּ”ל: