וְזֶה בְּחִינַת חֳלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, הַיְנוּ כְּשֶׁהַדָּמִים מִתְגַּבְּרִין וְהֵם מַתִּיזִין לְהַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִלְחָץ הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי לְחִיצַת הַמֹּחִין רוֹעֲשִׁין הָאֵיבָרִים. כִּי הַמֹּחַ הוּא שַׂר־צָבָא, וּכְשֶׁהַשּׂוֹנֵא בָּא עַל הַשַּׂר־ צָבָא, אֲזַי רוֹעֲשִׁים כָּל צְבָאָיו, כִּי כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ. וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה נוֹפֶלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (עמוס ט): סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁמְּעוֹרֵר הַמֹּחִין כַּנַּ”ל וּמַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית לְהַגִּידִין, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים, אֲזַי נִתְרַפֵּאת מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה, וְאָז: נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף, קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (שם ה), וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ.
וְזֶהוּ: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – רֵעֶךָ, הַיְנוּ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין – כְּשֶׁהֵם אֵינָם עוֹמְדִים וְנִתְבַּטְּלִין מִלַּעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתָם עַל־יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַדָּמִים הַלּוֹחֲצִים אֶת הַמֹּחִין, עַל־ יְדֵי־זֶה לֹא תַעֲבֹר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, כִּי אָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בְּחִינַת פְּתַח פִּיךָ בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ’: