וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע, שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, וְכֵן שׂוֹנֵא בֶצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת.
וְעַל־כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל, שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–א ח): וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע. עַל־כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ”ם. וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי־הימים–א כט): וַיֵּשֵׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה’ – שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (מגילה יא:). וְעַל־כֵּן זָכָה שְׁלֹמֹה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם. כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינוֹת: שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא (תיקון ע), מָרָה־שְׁחוֹרָה, בְּחִינוֹת (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִבּוּבִים מִסִּטְרָא־ אָחֳרָא, בְּחִינוֹת (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן, בְּחִינוֹת (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב: סג.), הֶפֶךְ הַחָכְמָה: