וְתִקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין בַּצַּר לָאָדָם, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה*, שֶׁאָז שֻׁלְטְנוּתָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ. וּכְתִיב (בראשית א): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (חגיגה יב:): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם. חֶסֶד הוּא בְּחִינַת בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (מקץ דף רג ע”א): הַבֹּקֶר אוֹר, דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, אִנּוּן מָארֵי דְּדִינִין. הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם – אִנּוּן וְכָל סְטָר מְסָאֳבָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אֲזַי נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג): אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. וְאָז בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וְכוּ’ (איוב לח).
* כַּמּוּבָא בִּ”פְרִי־עֵץ־חַיִּים”, שַׁעַר הַתְּפִלִּין, פֶּרֶק ז, עַל פָּסוּק: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, אֲזַי כְּאוֹר הַבֹּקֶר עוֹלֶה רֹאשׁ הַמַּלְכוּת (שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל), וְיוֹשֶׁבֶת בִּזְרוֹעַ דִּזְעֵיר אַנְפִּין וּמְקַבֶּלֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁבְּחָזֶה דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּזְעֵיר אַנְפִּין מְקַבֵּל הָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִכְנָסִין מֹחִין חֲדָשִׁים, וְהָרְשִׁימוּ יוֹצְאִין בִּבְחִינַת תְּפִלִּין וְכוּ’:
וְזֶהוּ (תהלים קכב): עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ. כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם – עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י (והוא מדברי רז”ל מכות י):