ו

וּלְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל. כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל תּוֹלָה בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב סג), כִּי כָּל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵעַ וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר. גַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ’, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז. כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּׁלוֹם, כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת. כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, בִּבְחִינַת (תהלים קמז): הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ: