ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · נט

וְאֵשׁ הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, שֶׁאָדָם שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה סו): כִּי בָאֵשׁ ה’ נִשְׁפָּט. וְהַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ תָּמִיד. וְאָז יוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב הַלֵּב, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, בִּבְחִינַת (תהלים ט): כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ירמיה יז) כִּסֵּא כָבוֹד. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים יז): תָּמוֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ. אֲשׁוּרַי זֶה בְּחִינַת רַגְלִין הַנַּ”ל. בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד, בְּחִינַת (מלכים–א י): וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא מֵאַחֲרָיו. הַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד מַלְבִּישׁ אֶת הַלֵּב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה א): קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט. קִרְיָה זֶה בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, מַלְבִּישׁ אֶת מִשְׁפָּט הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ירמיה ג): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַֹם כִּסֵּא ה’, וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה’, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע. כִּי אֵשׁ הַמַּלְאָכִים שֶׁבַּלֵּב הַנַּ”ל יַכְנִיעַ אֶת לִבָּם הָרָע:

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בהקדמה דף ה:): אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שַׁבְּתוֹתַי דָּא עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ דִּלְגוֹ. עִגּוּלָא – בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא. וְרִבּוּעַ דָּא מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (שמות כח): רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, הַנֶּאֱמָר בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. כִּי בְּחֹל הַשְּׁכִינָה מְבָרֶרֶת בֵּרוּרִים, וּבְשַׁבָּת הִיא שׁוֹבֶתֶת, וְלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הָרַע, בִּבְחִינַת: וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, אֲזַי יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. כֵּן עַל־יְדֵי עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם נִתְבַּטֵּל הָרַע כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַוֶּה בְּחִינַת שַׁבְּתוֹתַי, בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ:

וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים. שִׁשִּׁים זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בְּחִינַת סָמֶךְ שֶׁהִיא עִגּוּלָא, בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד, בְּחִינַת (איוב לו): וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, בְּחִינַת (שיר־ השירים ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. וְהָאִסּוּר, שֶׁהִיא הַקְּלִפָּה, נִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט, וְאֵין זוֹכֵר אֶלָּא עִגּוּלָא, כִּי זֶה בְּאִתְגַּלְיָא, וְרִבּוּעַ מְכֻסֶּה בְּעִגּוּלָא. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַסָּמֶךְ אֵינָהּ אֶלָּא מֵרִבּוּעַ, הַיְנוּ מֵהַמֵּם, בִּבְחִינַת (דברים כה): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ. כִּי הַסָּמֶךְ מְקַבֶּלֶת מֵהַמֵּם, שֶׁהִיא כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת קד): מֵם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים. מֵם זֶה רִבּוּעַ, וְסָמֶךְ זֶה עִגּוּלָא הַנַּ”ל, שֶׁבְּלוּחוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ – בְּנֵס עוֹמְדִין. בְּנֵס זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת (שמות לא): אוֹת הִיא לְעוֹלָם:

וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת (ישעיה נו). יָד וָשֵׁם דַּיְקָא, בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבְּתוֹתַי הַנַּ”ל, הַיְנוּ עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל. יָד בְּחִינַת רִבּוּעַ, בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים לב): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. שֵׁם זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בִּבְחִינַת (תהלים כג): יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְיָד, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו. וְכֹחַ הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ מִבֵּית ה’, שֶׁמַּעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִבֵּית ה’ (יואל ד), כִּי בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת (משלי כד). וְשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב, שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בִּשְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וְיִתְאַוּוּ לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וְלַשֵּׁם הַזֶּה יִזְכּוּ מֵחֲמַת בְּחִינַת חוֹמָה, וְזֶה בְּחִינַת חוֹמָה, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַף, שֶׁיִּכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ. כִּי עֲשִׁירוּת וּכְבִישַׁת כַּעַס – בְּחִינָה אַחַת, וְנִקְרָאִים חוֹמָה, כִּי מִי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל חוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּעַס וְחֵמָה, וּמֵחוֹמָה עוֹשֶׂה חֵמָה, כִּי שְׁנֵיהֶם מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּכְתִיב (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. וַעֲשִׁירוּת הִיא חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ. וּבְכַעַס כְּתִיב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ לָאִישׁ עֲשִׁירוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ חוֹמָה, וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מַעֲצוֹר לְכַעֲסוֹ. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ וּמְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, נִמְצָא שֶׁהַכַּעַס מַזִּיק לָעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה.

וְעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם, שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיִּשְׁמֹר מִכַּעַס, כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְאַפּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס וּמַגְדִּיל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּבָזֶה מַגְדִּיל נַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, אֲזַי כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. בִּשְׁבִיל זֶה, הַגּוֹזֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ גּוֹזֵל אֶת נַפְשׁוֹ (ב”ק קיט), בִּבְחִינַת (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. בִּשְׁבִיל זֶה הַכֹּל תְּאֵבִים לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְעָשִׁיר, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם. נִמְצָא, זֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים, וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, בְּוַדַּאי זֶה טוֹב מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָנִים וּבָנוֹת הֵם מוּעָטִים, וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ יְלָדָם.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית יב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: וַאֲבָרֶכְךָ – בְּמָמוֹן, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כִּסֵּא וּמִשְׁפָּט הַנַּ”ל, כִּי עַל־ יְדֵי שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְלַמֵּד לְתַלְמִידִים חָכְמָתוֹ, וְלֹא יַזִּיק לָהֶם, כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁיְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”א): חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם וְכוּ’, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּדֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל נֶפֶשׁ הַמְגַדֵּל אֶת הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְכוּ’. וּכְשֶׁנִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּבִשְׁמוֹ הַנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי יט): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת. בַּיִת וָהוֹן זֶה בְּחִינַת: בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי וְכוּ’. זֶה הַכֹּחַ מְקַבֵּל מֵאָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי אַבְרָהָם (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ. וּכְתִיב (שם לא): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ פד): מְלַמֵּד שֶׁיִּצְחָק גִּיֵּר גֵּרִים, וְזֶה: מְגוּרֵי אָבִיו. וְכָתוּב בְּיַעֲקֹב (שם לה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְלַאֲשֶׁר עִמּוֹ, הַיְנוּ הַגֵּרִים, הָסִירוּ אֶת אֱלֹקֵי הַנֵּכָר:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה, שֶׁקֵּרֵב אֶת הָעֵרֶב־רַב, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמות לב). וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ”ל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁלָּהֶם. וּכְשֶׁאֵין מִשְׁפָּט, אֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל, הֵן בַּמַּלְאָכִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט הַנַּ”ל, הֵן בָּעִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוּדִיִּים טְרוּטוֹת. תַּרְמוּד זֶה בְּחִינַת רְשָׁעִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מֵהֶם (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז): אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַתַּרְמוּדִיִּין), וְכָל הַמְקָרְבָם עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל שַׁבָּת. שִׁין – תְּלָת גַּוְנָא דְּעֵינָא. בַּת – בַּת עַיִן (תקונא שבעין), בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹמָה וּבַיִת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם, כִּי עַיִן עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. וְעַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר (קהלת ו): טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכַּעַס, בְּחִינַת (תהלים ו): עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי. וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (קהלת ה): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו. וְשָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל הַנָּשִׂיא: מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – הַיְנוּ מְקֻלְקָלִין כָּל הַבְּחִינוֹת עֵינִין הַנַּ”ל, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָן, כְּגוֹן הַתַּרְמוּדִיִּים. וְהֵשִׁיב הִלֵּל: מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין הַחוֹלוֹת. הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַצְלָחָתָן כָּל־כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּכֹחַ הַמִּשְׁפָּט לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָן. וְזֶה (תהלים י): יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֶה: בֵּין הַחוֹלוֹת, בְּחִינַת יָחִילוּ, בְּחִינַת הַצְלָחָתָן, עַד שֶׁאֵין מִשְׁפָּט כְּנֶגְדָּם. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁמָּרוֹם מִשְׁפָּט מִנֶּגְדָּם, עַל־ יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הָעֵינִין בְּקִלְקוּל:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

(תְּלָת נָפְקִין מֵחַד שֶׁבְּסִימָן נח, וְזֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כְּאֶחָד בְּתוֹרָה אַחַת עַל פָּסוּק: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה. אַךְ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּתָבָם, חִלְּקָם לִשְׁנֵי תּוֹרוֹת. וּכְשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ תּוֹרוֹת אֵלּוּ בִּכְתָב, אָמַר לִי: חִלַּקְתִּים לִשְׁנַיִם. וְהֵבַנְתִּי, שֶׁהָיָה לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה. וַה’ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ):