וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת (ישעיה נו). יָד וָשֵׁם דַּיְקָא, בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבְּתוֹתַי הַנַּ”ל, הַיְנוּ עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל. יָד בְּחִינַת רִבּוּעַ, בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים לב): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. שֵׁם זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בִּבְחִינַת (תהלים כג): יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְיָד, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו. וְכֹחַ הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ מִבֵּית ה’, שֶׁמַּעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִבֵּית ה’ (יואל ד), כִּי בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת (משלי כד). וְשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב, שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בִּשְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וְיִתְאַוּוּ לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וְלַשֵּׁם הַזֶּה יִזְכּוּ מֵחֲמַת בְּחִינַת חוֹמָה, וְזֶה בְּחִינַת חוֹמָה, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַף, שֶׁיִּכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ. כִּי עֲשִׁירוּת וּכְבִישַׁת כַּעַס – בְּחִינָה אַחַת, וְנִקְרָאִים חוֹמָה, כִּי מִי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל חוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּעַס וְחֵמָה, וּמֵחוֹמָה עוֹשֶׂה חֵמָה, כִּי שְׁנֵיהֶם מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּכְתִיב (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. וַעֲשִׁירוּת הִיא חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ. וּבְכַעַס כְּתִיב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ לָאִישׁ עֲשִׁירוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ חוֹמָה, וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מַעֲצוֹר לְכַעֲסוֹ. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ וּמְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, נִמְצָא שֶׁהַכַּעַס מַזִּיק לָעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה.
וְעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם, שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיִּשְׁמֹר מִכַּעַס, כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְאַפּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס וּמַגְדִּיל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּבָזֶה מַגְדִּיל נַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, אֲזַי כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. בִּשְׁבִיל זֶה, הַגּוֹזֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ גּוֹזֵל אֶת נַפְשׁוֹ (ב”ק קיט), בִּבְחִינַת (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. בִּשְׁבִיל זֶה הַכֹּל תְּאֵבִים לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְעָשִׁיר, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם. נִמְצָא, זֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים, וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, בְּוַדַּאי זֶה טוֹב מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָנִים וּבָנוֹת הֵם מוּעָטִים, וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ יְלָדָם.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית יב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: וַאֲבָרֶכְךָ – בְּמָמוֹן, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל.
וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כִּסֵּא וּמִשְׁפָּט הַנַּ”ל, כִּי עַל־ יְדֵי שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְלַמֵּד לְתַלְמִידִים חָכְמָתוֹ, וְלֹא יַזִּיק לָהֶם, כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁיְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”א): חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם וְכוּ’, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּדֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל נֶפֶשׁ הַמְגַדֵּל אֶת הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְכוּ’. וּכְשֶׁנִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּבִשְׁמוֹ הַנַּ”ל.
וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי יט): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת. בַּיִת וָהוֹן זֶה בְּחִינַת: בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי וְכוּ’. זֶה הַכֹּחַ מְקַבֵּל מֵאָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי אַבְרָהָם (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ. וּכְתִיב (שם לא): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ פד): מְלַמֵּד שֶׁיִּצְחָק גִּיֵּר גֵּרִים, וְזֶה: מְגוּרֵי אָבִיו. וְכָתוּב בְּיַעֲקֹב (שם לה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְלַאֲשֶׁר עִמּוֹ, הַיְנוּ הַגֵּרִים, הָסִירוּ אֶת אֱלֹקֵי הַנֵּכָר: