דַּע, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד גָּדוֹל מֵהָרַב, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּרַבּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל יִהְיֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי – בְּרוּחֲךָ דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ עַצְמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ רַבּוֹ יִהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּמוֹתוֹ. כִּי אִיתָא, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת שְׁנֵי רוּחוֹת: רוּחַ לְעֵלָּא, רוּחַ לְתַתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ. נֹחַ לְעֵלָּא, נֹחַ לְתַתָּא [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּזֹהַר נֹחַ (דף נט:) עַל פָּסוּק זֶה. עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסֶפְתָּא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לָמָּה נֹחַ תְּרֵי זִמְנָא, אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק דִּי בְּעָלְמָא אִית לֵהּ תְּרֵין רוּחִין: רוּחָא חַד בְּעָלְמָא דֵּין, וְרוּחָא חַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהָכֵי תִּשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ צַדִּיקֵי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם], דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת חִיּוּת לְמַעְלָה וְחִיּוּת לְמַטָּה, וְהָרוּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁלְּמַעְלָה הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְהַתַּלְמִידִים הֵם עִם הַצַּדִּיק מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ כַּעֲנָפִים בְּאִילָן, שֶׁהָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, וְהָעֲנָפִים יוֹנְקִים הַחִיּוּת דֶּרֶךְ הָאִילָן. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֲנָפִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עָלִים, וְכֵן שְׁאָרֵי הַבְּחִינוֹת. וּבִשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲזַי הוּא מַשִּׂיג הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִשִּׂיג בְּחַיָּיו, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּאִדְּרָא וּבְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר צַדִּיקִים:
וְדַע, שֶׁזֶּהוּ עַל־יְדֵי שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת, אֲזַי יוֹרֵד וּבָא לְמַטָּה בְּחִינַת הָרוּחַ וְהַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא, וַאֲזַי נִתְחַבְּקִין וְנִתְאַחֲדִים יַחַד הָרוּחַ דִּלְתַתָּא עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלִּין זֶה לָזֶה, נִתְאַחֲדִין מְאֹד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל. וּמֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי טִבְעוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל זֶה הָעוֹלָם, עַל־כֵּן נִסְתַּלֵּק לְעֵלָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק, כִּי כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה הָרוּחַ הַנַּ”ל, נִסְתַּלֵּק עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֲדוּ מְאֹד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְמַטָּה הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אָז שָׁם, וְהוּא טוֹבָה לָהֶם לַאֲרִיכַת יָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:) עַל פָּסוּק (תהלים מט): וִיחִי עוֹד לָנֶצַח וְכוּ’, כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. אֲבָל לְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד אָז בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם תְּלוּיִין בְּהַצַּדִּיק וְיוֹנְקִים מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, נִמְצָא שֶׁזֶּה הַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא הוּא חִיּוּתָם מַמָּשׁ, וְנִתְאַחֲדִים וְנִתְחַבְּקִים גַּם־כֵּן עִם זֶה הָרוּחַ בְּאַחְדוּת גָּדוֹל, כִּי הוּא רוּחָם וְחִיּוּתָם מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה, אִם זוֹכֶה, יָכוֹל לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם. כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, נִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא כַּנַּ”ל. אֲבָל הַתַּלְמִידִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּן, אֲזַי אַדְּרַבָּה, נִשְׁאָר אֶצְלָם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, לְגֹדֶל הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד מְאֹד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפָּרֵד עוֹד זֶה מִזֶּה. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק עַל־ יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹשֵׁךְ עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֶת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, וְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ לָהֶם פִּי שְׁנַיִם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי נִשְׁאָר אֶצְלָם בְּחִינוֹת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, כִּי נִתְאַחֵד מְאֹד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא כַּנַּ”ל:
אַךְ כַּמָּה בְּחִינוֹת יֵשׁ בְּתַלְמִידִים, וּמִי שֶׁמְּקֻשָּׁר מְאֹד בְּהַצַּדִּיק כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי רָאוּי לוֹ לְהַתַּלְמִיד לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם הוּא מְקֻשָּׁר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן, כִּי הָעֲנָפִים מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאִילָן, וְעַל־כֵּן בַּקַּיִץ הֵם גְּדֵלִים וְיֵשׁ לָהֶם חִיּוּת, כִּי הָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַגִּידִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶךְ שָׁם חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלָלִים שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶךְ שָׁם חִיּוּתוֹ. וְעַל־יְדֵי־כֵן בַּחֹרֶף, שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית וְנִתְכַּוֵּץ הַחֲלָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּוְּצִים גַּם כָּל הָעֲנָפִים, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים הֶעָלִים אָז, וְכֵן לְהֶפֶךְ בַּקַּיִץ כַּנַּ”ל.
וּמִי שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר אֶל הַצַּדִּיק כְּמוֹ־כֵן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת, כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ, וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן סי’ רס), שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת. וְהַתַּלְמִיד שֶׁמְּקֻשָּׁר כָּל־כָּךְ, שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל רַבּוֹ, אֲזַי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינוֹת: אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח וְנִסְתַּלֵּק. מֵאִתְּךָ – מֵאִתְּךָ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּאִתְּךָ וּמֵעַצְמְךָ תַּרְגִּישׁ הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל, וְאָז תִּזְכֶּה לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁל הַהִסְתַּלְּקוּת, מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא, אֲזַי הוּא בְּחִינַת יְרִידַת וְהִתְגַּלּוּת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, רַק שֶׁהַהִתְגַּלּוּת הוּא כְּפִי בְּחִינַת הַהִסְתַּלְּקוּת, וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת לְגַמְרֵי יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ, כִּי פֶּן וְאוּלַי עַכְשָׁו הוּא עֵת שֶׁל בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, וְאִם יִזְכֶּה, יְקַבֵּל אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁמְּקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם, אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיַעֲשֶׂה עֻבְדּוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ. וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת רוּחַ שֶׁל רַבּוֹ, בִּבְחִינַת: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי – בְּרוּחֲךָ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. (וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אִטֵּר־יָד, כִּי אִטֵּר־יָד הוּא דְּבַר חִדּוּשׁ. גַּם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל):