וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית הָאָדָם נִצּוֹל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל רָשָׁע, מִבְּחִינַת נִאוּף, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יח): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם (בראשית ט) – זֶה בְּחִינַת צִיצִית. וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ – כִּי צִיצִית מְכַסָּה עַל עֲרָיִין. אֲבָל חָם, דְּהוּא יֵצֶר הָרָע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵהּ דְּבַר־ נָשׁ בַּעֲבֵרָה, הוּא אָרוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אָרוּר כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג): אָרוּר אַתָּה מִכֹּל הַבְּהֵמָה. וְהַשִּׂמְלָה, הַיְנוּ צִיצִית, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ:
וְזֶה בְּחִינַת (שם מט): בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן – בִּשְׁבִיל צִיצִית, לְשׁוֹן: מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר־השירים ב), עַל־ יְדֵי־זֶה זָכָה לְבֵן פּוֹרָת, שֶׁנִּשְׁמַר מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל נָחָשׁ, מִזִּוּוּג שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְזָכָה לְזִוּוּגָא דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה: פּוֹרָת – לְשׁוֹן זִוּוּג, לְשׁוֹן: פְּרוּ וּרְבוּ.
וְעִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ט:): שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. וּשְׁמִירַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְיָכוֹל לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיק, שֶׁהוּא כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת: