ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · עה

יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

דְּהִנֵּה יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמֵהֵיכָן בָּא מִדָּה זוֹ, מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: דָּמִים. וְלֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם וְכוּ’ (עוקצין פ”ג). וּבְמַחֲלֹקֶת יֵשׁ בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינוֹת מַחֲלֹקֶת, וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. וְלִפְעָמִים שָׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין לְמָקוֹם אַחֵר. וְתוֹרָה וּתְפִלָּה הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה, וְהָעוֹלָמוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם. וְזֶה: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלֶּה הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ’. כִּי הוּא גַּם־כֵּן כְּמוֹ בּוֹרֵא בְּמִלּוּלוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּנַּ”ל. וּבְחִינָה זֹאת נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, עַד: וּבַיּוֹם הַהוּא יַעַמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. וְתוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֲמִידָה. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה – וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְהוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רַגְלִין דְּתוֹרָה וּתְפִלָּה נִתְקָרְבוּ, בְּחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְצֶדֶק הוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וְזֶה פֵּרוּשׁ: שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוֹקָא דְּאַבּוּהּ וּדְאִמָּא (סוכה נו).

כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת שׁוֹקִין וְרַגְלִין, וּבִדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, לָכֵן יֵשׁ נִיצוֹצוֹת, שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל דָּבָר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ. וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ מִן הַדְּבַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה הוּא הַנִּיצוֹצוֹת, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בְּחִינַת דָּם, וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁיָּצְאָה לְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְקֹדֶם הִיא בְּחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. וּבְהַיְצִיאָה אֶל הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל קֹדֶם הַדִּבּוּר, אֵין לָהֶם צֵרוּף, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וּבְהוֹצִיאוֹ אֶל הַדִּבּוּר הוּא בְּצֵרוּף, וְהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ בְּהַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא (סוכה נג תענית כה): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כִּי מִכֹּחַ שֶׁהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

וְצָרִיךְ לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר, עַד שֶׁיְּהֵא כְּאֶפֶס. וּבַמֶּה הוּא בָּא לְדָבָר זֶה. בְּיִרְאָה. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י): גּוּף קָשֶׁה, פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. וּפַחַד הוּא פַּחַד יִצְחָק, הוּא יִרְאָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ. כְּלוֹמַר: כִּי הַבְּרָכָה, כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יִרְאָה, כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. כְּלוֹמַר: כָּל אַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים: מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְדָוִד. כִּי הַצְּעָקָה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, וּבְמַחֲשָׁבָה בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, וּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר וְכוּ’. כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. וּבְדָוִד כְּתִיב: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים, וְהוּא גַּם־כֵּן: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה:

[גַּם זֹאת הַתּוֹרָה, הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר כְּלָל, גַּם חָסֵר הַרְבֵּה. וְכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְהָבִין מִדְּבָרִים אֵלּוּ בְּעֵזֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר וּלְכָתְבָם בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא. וְזֶהוּ]:

יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהלים סז):

כִּי יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמִדָּה זֹאת בָּאָה מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר מִדַּת הַנִּצָּחוֹן הוּא מֵהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סג): וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: דָּמִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַטֵּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין פ”ג). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, וְזֶה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הוּא בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל לָאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי חָלוּק לִבּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר, כִּי נִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַדְּבָרִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַתֵּרוּץ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּחוֹלְקִים וְסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. [כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין הוּא בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְאַהֲבָה, שֶׁמְּעוֹרֵר אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁאֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְחַבְּרִין וּמִתְקַשְּׁרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקָיו. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁמַּכְנִיס אַהֲבָה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וּמְקָרְבָם יַחַד וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין]. וְלִפְעָמִים, זֶה הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין לְמָקוֹם אַחֵר.

וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, הֵם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה [עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ], וְהָעוֹלָמוֹת הֵן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־ יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם, וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי קֹדֶם שֶׁמַּכְנִיס אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת תּוֹךְ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵין לָהֶם שׁוּם צֵרוּף וְחִבּוּר, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וּכְשֶׁמַּכְנִיסָם אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, הוּא מְצָרְפָם וּמְחַבְּרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בְּרָאָן מֵחָדָשׁ.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי. מָה אֲנָא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּמִלּוּלִי, אַף אַתָּה כֵּן וְכוּ’. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוֹזֵר וּמְחַדֵּשׁ וּמְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, וְלֹא דְּבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל, לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת.

כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הוּא מֵהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר הֵם בִּבְחִינַת דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז): כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁמּוֹצִיאָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, זֶהוּ בְּחִינַת (ש”ה ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְאָז מַעֲלֶה הַנִּיצוֹצוֹת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַדָּמִים שֶׁלֹּא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בָּא נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הוּא מִבְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל, קֹדֶם שֶׁמְּחַבְּרָם וּמְתַקְּנָם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הֵם בִּבְחִינַת דָּמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מְבַטֵּל כָּל הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

וּבְחִינָה זֹאת שֶׁל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם (זכריה יד): וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל). כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַנִּיצוֹצוֹת הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), כִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם בְּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וּכְתִיב (שמות יט): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְזֶה בְּחִינַת (שם פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ’. (וְזֶה בְּחִינַת שׁוּתָא דִּינוּקָא וְכוּ’, עַיֵּן לְעֵיל – זֶה אֵינִי מֵבִין כְּלָל).

כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ (בראשית לב). שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלִין, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר וּבוֹנֶה מֵהֶם דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶהוּ בְּחִינַת (שם ב): וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע – שֶׁמְּתַקֵּן בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (מגילה כב:): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע – זֶה בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּהַדִּבּוּר, עַל־כֵּן אִטְלַע, כִּי נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל.

וּצְרִיכִין לְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס, וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית ב): וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר (שֶׁהוּא בְּחִינַת חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצֵּלָע הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד), דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס עַל־ יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְלָבוֹא לָזֶה, לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י): גּוּף קָשֶׁה, פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. וּפַחַד הוּא בְּחִינַת (בראשית לא): פַּחַד יִצְחָק, דְּהַיְנוּ יִרְאָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים – זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וְיִירְאוּ אֹתוֹ – הַיְנוּ יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁכָּל הָאַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס וָאַיִן, כִּי נִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. אֲזַי זוֹכִין לִבְרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְכַנַּ"ל:

(וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים: מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה וְכוּ’ – גַּם זֶה לֹא הֵבַנְתִּי כְּלָל):