עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית כְּתִיב בֵּהּ (מלכים–ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג, דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה). וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינוֹת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (ב”ר וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב, הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים: