וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, כִּי מַה שֶּׁנִּרְשַׁם וְנֶעְלַם בַּמֹּחַ נֶחֱקָק וְנִרְשָׁם בְּהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַמֹּחַ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה זַכָּה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁאַחַר הִסְתַּלְקוּת מֹשֶׁה בָּא שַׂר צְבָא ה’ וְאָמַר: עַתָּה בָּאתִי (יהושע ה). הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאָז הַדַּעַת מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: וַיֹּאמֶר וְכוּ’ אֲנִי שַׂר צְבָא ה’, דְּהַיְנוּ מַלְאָךְ, עַתָּה בָּאתִי, כִּי אָז נִשְׁאָר הָרְשִׁימוּ בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת: ה’ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב (תהלים סח). ה’ יִתֶּן אֹמֶר, זֶה בְּחִינַת אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַנַּ”ל, בְּחִינַת הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב – הַיְנוּ מַלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, שֶׁצְּבָאוֹת הוּא הַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, כִּי הַנֶּעְלָם שֶׁל שִׁ־ין דָּ־לֶת י־וּד הוּא בְּגִימַטְרִיָּא “צְבָאוֹת” עִם הַכּוֹלֵל, כַּמְבֹאָר שָׁם. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת שַׁדַּי, שֶׁהוּא הַמֹּחִין, נִסְתַּלֵּק, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, אֲזַי זֹאת הָרְשִׁימוּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, הִיא בִּבְחִינַת צְבָאוֹת, בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ז): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. שְׂעַר רֵאשֵׁהּ זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת יוֹצְאִין מִן הַמֹּחִין, וּכְשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה גַּם מֵהָרְשִׁימוּ בְּחִינַת מַלְאָךְ. וְזֶהוּ: כַּעֲמַר נְקֵא. “עֲמַר” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: עֹ'שֶׂה מַ'לְאָכָיו ר'וּחוֹת (תהלים קד), בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ, כְּשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים כַּנַּ”ל.
אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת בְּחִינַת (ישעיה יג): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ וַחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. כִּי חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ זֶה בְּחִינַת “אָדָם”, בְּחִינַת (בראשית א): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. כִּדְמוּתֵנוּ – זֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַמֹּחַ מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, אֲזַי גַּם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת: כִּדְמוּתֵנוּ בְּצַלְמֵנוּ – שֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, וְזֶה בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נַעֲשֶׂה אָדָם וְכוּ’. אֲבָל חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד זֶה בְּחִינַת “בְּהֵמָה”, בִּבְחִינַת (חבקוק ב): וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן.
וְזֶה בְּחִינַת (תהלים מט): אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין – הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ לָן וְיָשֵׁן בִּיקָר, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, אֲזַי: נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ – הַיְנוּ אָז הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ”ל.
וְזֶה אוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ'י לֵ'אלֹקִים מָ'גִנֵּי אֶ'רֶץ (שם מז). כִּי עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל: