כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, נֶחְשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַשֻּׁתָּפִין עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י:): צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – אֵלּוּ הָעַכּוּ”ם, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ’. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מִנְּבוּזַרְאֲדָן, עַיֵּן שָׁם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם: וּנְבוּזַרְאֲדָן עָשָׂה אָז צְדָקָה, שֶׁקִּנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. נִמְצָא, שֶׁקִּנְאַת ה’ צְבָאוֹת הוּא כְּמוֹ צְדָקָה: