הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא אֶחָד חוּץ לַשּׁוּרָה וּפוֹרֵק עֹל, אֲזַי הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילוֹ. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁפַּעַם אֶחָד נָסְעוּ שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם עִם סוּס מְבֹהָל וּמְשֻׁגָּע, וְנָשָׂא אוֹתָם הַסּוּס וְהִשְׁלִיכָם מִן הָעֲגָלָה. וְעָמַד אֶחָד וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס בְּאֶגְרוֹף, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה מַכֶּה אֶת יָדְךָ, וּמַה תּוֹעִיל לְהַסּוּס הַכָּאָה זוֹ. רַק אַתָּה צָרִיךְ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁמַּכִּין בָּהּ הַסּוּסִים, לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן, וְלָקַח רְצוּעָה וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס. וְעָמַד הַסּוּס וְרָץ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וּבָרַח וְנָשָׂא אוֹתָם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהַסּוּס בָּרַח לוֹ לְהַלָּן. נִמְצָא, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה. וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁיִּקַּח חֶבֶל יָפֶה, וְיִקְשֹׁר אֶת הַסּוּס לְאֵיזֶה אִילָן, וְיַכֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה, וּבָזֶה יְלַמְּדוֹ לְהֵיטִיב. וְעָשָׂה כָּךְ, וְהִכָּה הַסּוּס הַרְבֵּה, וְנִתְיַגַּע. וְרָאָה, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה, כִּי אֵינוֹ כְּדַאי הַסּוּס כֻּלּוֹ בְּעַד הַיְגִיעָה וְהַקֹּצֶר־רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, וְאֵין תַּקָּנָה לְסוּס כָּזֶה רַק לִירוֹת אוֹתוֹ עַל־יְדֵי קְנֵי־שְׂרֵפָה, וְזֶה צַר לוֹ.
כָּךְ כְּשֶׁאֶחָד יוֹצֵא לַחוּץ, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – אֵין יְכוֹלִין לִמְצֹא עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ כָּל הָעֳנָשִׁים הֵם נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר (ישעיה סג), כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹ צַר, כִּבְיָכוֹל. כְּמוֹ־כֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק גַּם־כֵּן, כִּי גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב (משלי יז), כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, הוּא נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הָאָדָם נִתְהַוָּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן אִם הוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, נוֹגֵעַ אֶת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן: גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב כַּנַּ”ל:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ הַבַּעֲלֵי־מוּסָר, שֶׁכְּשֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק וְרוֹאִים אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, רָאוּי שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק. כִּי כָל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ”ל, כַּמּוּבָא, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיַרְגִּישׁ עַל־יְדֵי־זֶה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, כַּנַּ”ל:
וְזֶה: וְהָיוּ עֵ’ינֶיךָ ר’וֹאוֹת אֶ’ת מ’וֹרֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’שׁ ר’וּחַ מַ’יִם עָ’פָר, שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהָיוּ עֵ’ינֶיךָ ר’וֹאוֹת אֶ’ת מ’וֹרֶיךָ, עַל־יְדֵי־ זֶה רוֹאִין בְּעַצְמוֹ אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵ’שׁ ר’וּחַ מַ’יִם עָ’פָר, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל:
וְזֶה שֶׁקּוֹרִין הָעוֹלָם אֶת מָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים “שֵׁם ה’”, כִּי אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים, אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה’. וְזֶה שֶׁנִּצְטַוּוּ תֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת, כִּי לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל וְהִזְהִירָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַאֲזַי הִקְהִילָם מֹשֶׁה וְהִזְהִירָם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן דּוֹחָה שַׁבָּת (כמובא בפירש”י פ’ ויקהל). נִמְצָא, שֶׁתֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים הֻזְהֲרוּ עַל שַׁבָּת, וְשַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא (זוהר יתרו דף פח:), כִּי אָז, אַחֲרֵי יוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִתְגַּלָּה בְּחִינַת שֵׁם ה’.
כִּי כְּשֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת אֶחָד, עוֹקְרִין אוֹתוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר עֳנָשִׁים נִקְרָאִים בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ה.), שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲנִיִּים. וְהַשֵּׁם הוּא הַחִיּוּת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, כִּבְיָכוֹל (ירושלמי תענית פ”ב, ובפירש”י יהושע ז, ירמיה יד, ובילקוט יהושע ז), וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל אֵיזֶה עֹנֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי עִקַּר הָעֹנֶשׁ נוֹגֵעַ בְּהַחִיּוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם, וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה: וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא (שמות לב), וֶהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ וְכוּ’ (שם) – בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, נִמְצָא כְּשֶׁיַּעֲנִישׁ אוֹתָם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ וְכוּ’, כִּי נוֹגֵעַ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים וְאָמַר: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, אֲזַי, כִּבְיָכוֹל, נִגְדַּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ תֵּכֶף אַחַר יוֹם־ הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת כַּנַּ”ל, כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן קוֹרִין מָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים “שֵׁם ה’”, כִּי אַחַר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִגְדַּל שֵׁם ה’, כַּנַּ”ל: