לד.

יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינָה אַחַת הִיא שְׁמִירַת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהִיא בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה, וּבְחִינָה שְׁנִיָּה הִיא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר; עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּלְמַד דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה גַּם לִבְחִינָה שְׁנִיָּה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ - אֲזַי הוּא דוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּמַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ”ל, וְזוֹכֶה לְאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, וַאֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבְּרֵם בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּרֵם לְטוֹבָה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעוּדוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, וַאֲזַי שֻׁלְחָנוֹ מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי כָּל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְכָל הָעַכּוּ”ם - כֻּלָּם הֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ: (תורה ל”א אות ה’ ו’ ט’)