סו.

עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת. וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ. וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְנַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין, וְזוֹכֶה לְתַּכְלִית הַיְדִיעָה. וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע שֶׁהוּא מִ’מַּשְׁכָא דְּחִוְיָא’, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן. וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת רָעוֹת - הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִין, וּמְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל: (ח”ב תורה פ”ג)